מייסדים

היסוד – הראי"ה קוק זצ"ל.

הראי"ה קוק זצ"ל בספרו 'אורות', גילה את משמעותה של תחיית האומה וחזרתה לציון. התחיה הלאומית הישראלית בעת החדשה, היא תנועת גאולה לישראל ולעולם כולו. תחילה נראית היא כתחיה של חול, אך כולה קודש. תחילה ייבנו חלקיה הגשמיים, המדינה, הצבא, התשתיות, הכלכלה וכדו', ובהמשך ייקרא שם ה' עליהם, ואור חיים יצא לישראל ולעולם כולו.

כדי לתת כוח וחיים לתחיה הלאומית, יש לגלות לה וללמדה את תוכנה האלוקי, ולכן הקים הרב זצ"ל ישיבה. לצורך משימה זו, חידש הרב חידוש גדול בסדרי הלימוד בישיבה. בנוסף ללימוד החלק המעשי של התורה, התלמוד והפוסקים בעיון ובבקיאות, יילמד גם החלק הרוחני של התורה בצורה מעמיקה ושיטתית. חידוש לימוד האמונה בישיבה, יאפשר להצמיח גדולי דור, ובעלי בתים תלמידי חכמים מלאי חיים ועוז ובעלי תרבות ודרך ארץ. תלמידי חכמים - ארץ ישראלים, אלו, יתנו נשמה ועוז לתנועה הציונית ויגלו את תוכנה הפנימי, גאולת עולמים. כתלמידי הראי"ה קוק ובנו הרצי"ה קוק זצ"ל, הרואים בתחיה הציונית מהלך גאולה אלוקי, ייסדו, מייסדי הישיבה, הרב חנן פורת והרב בני אלון זצ"ל, בית מדרש 'לתורה ויצירה באמונה', שיאיר את החיים הישראליים כולם, ויחבר שמים וארץ.

המייסדים 

הרב חנן פורת זצ"ל  

הרב חנן זצ"ל, יצא למלחמת ששת הימים מתוך ישיבת מרכז הרב, חמוש בתעצומות התורה הגואלת, ומלא בכיסופיו של הרב צבי יהודה לכל מרחבי הארץ.

"חנן היה אז לוחם במילואים בחטיבה 55. הוא וחבריו לפלוגה – בפיקודם של גיורא אשכנזי וסגנו מיכה חורין – כבשו את בית הספר לשוטרים, אחר-כך השתתפו בקרבות כיבוש 'המושבה האמריקאית' ושכונת שייח'-ג'ראח. ביום כ"ח באייר, עם שחר, הם עלו אל רכס הר הצופים בואךָ 'אוגוסטה ויקטוריה'.

פעמים הרבה סיפר חנן על השעות הללו – הוא זכר שאמר לחבריו "כאילו אנו כותבים פרק בתנ"ך" – ותמיד התרגש מאוד כאשר שחזר את אירועי היום. בַּחורשה ליד 'אוגוסטה ויקטוריה' היה מוצב של חיילי הלגיון הירדני. חנן היה "רץ מֵם-פֵּא", צמוד לגיורא אשכנזי אשר הסתער בראש הכוח, מקפיד שאף חייל לא יעבור אותו. ההתנגדות לא הייתה חזקה אך לפתע נורה צרור קצר, היישר לראשו של גיורא. תוך-כדי הריצה הוא נפל, מתבוסס בדמו. חנן קפא לרגע – "לא ידעתי את נפשי", כך תיאר זאת – ומיכה חורין לקח פיקוד והאיץ בחנן להמשיך עם כולם, "לשטוף את היעד", להשאיר לַחובשים לטפל בַּפצוע. כאשר הסתיימה ההסתערות ונכבשה החלקה ההיא, כבר לא היה גיורא בין החיים.

גיורא היה איש 'השומר הצעיר', הבן הבכור בקיבוץ ניר דָוִד (תל עמל). היה איש ספר ועבודה, ישר ונקי-נפש, "איש חצוב מן הסלע", אמר עליו חנן שהעריך אותו מאוד – והשניים נקשרו לאהבה, בשיחות נפש בשעות מנוחה בין האימונים. והנה, בסערת הקרב על ירושלים – בראש הר הזיתים – נפל גיורא כאשר חנן היה רק "מטר לידו".

ישיבת 'בית אורות' בהר הזיתים הוקמה לאחר שנים רבות – וחנן היה שותף פעיל בגאולת הקרקע ובשיפוץ הבניין, וגם לימד שם תורה בַּשנים הראשונות. הוא חזר וסיפר ש"נדלק" באחת לַפעילות הזאת כי הבית ניצב כה קרוב לַמקום שבו נפל מפקדו האהוב, גיורא אשכנזי. בעצם, אל חֶלקת האדמה הזאת המשיך הכוח לנוע, שם הבחין חנן בג'יפ התול"ר של יורם זָמוש מסיע את מורו ורבו הרב צבי יהודה עם הרב הנזיר דָוִד הכוהן, ואז הוא עזב את חבריו ורץ אחרי הרכב לכיוון הר הבית…

עם גמר השיפוצים, ביקש חנן שֶ'בית אורות' ייקרא גם על שמו של גיורא אשכנזי – וכך היה.

מעמד חנוכת הבניין התקיים בסוכות תש"ן, בראיון שנערך עמו בימי מחלתו סיפר חנן על חנוכת הישיבה:"במשך שנים ידעתי שצריך להציב יד, ולא רק יד אלא זֵכֶר עמוק, לגיורא האהוב עלינו. ולא ידעתי מה וכיצד. … לא אשכח את חנוכת 'בית אורות', ובאמת המעמד הזה יכול היה להתרחש רק בזכותה של ירושלים... יקרה מכול הייתה לי עֵרה, אלמנתו של גיורא, וביקשתי ממנה לשאת כמה דברים. וכך אמרה: "גיורא נפל במקום הזה, כאשר רץ בראש פלוגתו לאחר שנלחם בגבעת התחמושת. כאן הוא נפגע, ונפל, ולא זכה. זה קרה לפני עשרים ושלוש שנים. … גיורא נולד בקבוץ ניר דוד וקיבל חינוך חילוני, אך הערכים אותם מימש בחייו הם סמל לאיכות האדם. ובברכתי היום אני סוגרת שלושה מעגלים המחברים את גיורא אל המקום המכובד הזה:

אני מברכת את האנשים שילמדו כאן, שֶיַרבו דעת וחכמה. ואם יתווספו ויופנמו גם הערכים שאפיינו את גיורא כאדם – רודף צדק, ישר דרך, עוזר לחברים, נאמן ואוהב האדם – כי אז ייסגר מעגל ראשון. הערכים אותם מימש בחייו יֵצאו לָאור מן הבית הזה. המעגל השני הוא הנכד של גיורא, הנושא את שמו, בן בנֵנו דני. הוא נולד כאן על הר הצופים לפני שנתיים. ההר הזה, שראה בנופלו, זכה גם בהולדת אדם חדש הנושא את שמו וחי כאן בירושלים. המעגל השלישי, בִּתנו אורנה ובעלה יואב חיים במסגרת דתית, ואולי בניהם, נכדיו, יזכו ללמוד במקום הזה – ובכך ייסגר מעגל נוסף".

הוסיף וחתם הרב חנן: "מכאן [מבית אורות] אנו צופים ומצפים אל מקור הקודש, אל הר הבית אשר נכון יהיה בראש ההרים ונישא מגבעות. וכשנזכה לרדת מן ההר [הזה], בַּדרך של הצנחנים, לשוב אל ירושלים ואל מקדש מלך עיר מלוכה, או אז נזכה בכל הרבדים … בירושלים הבנויה – כעיר שחוברה לה יחדיו – ויתקיים בנו מקרא שכתוב: 'כי שם ציווה ה' את הברכה, חיים עד העולם'".

הרב חנן באהבתו את גיורא הי"ד, את האדם הישר והערכי, ממשיך את דרכו ומעלה אותה אל הקודש. מסע הצנחנים לשחרור ירושלים ממשיך ומתעצם אל מקדש מלך עיר מלוכה, אל הבניין השלם. הישיבה נקראת "בית אורות" בית לאורות הרב קוק זצ"ל, המאירים את שיבת ציון ומדינת ישראל באור הקודש, לחידוש המשפט והמלוכה, הכהונה והנבואה, העבודה והמקדש.

(הציטוטים בפרק זה מתוך: יהודה עציון, סוד מילוי הגיא, מקור ראשון.)

הרב בני אלון זצ"ל

דרכו של הרב בני בישיבה ובעולם ההנהגה הציבורית, מתאפיינת בחדשנות ובמקוריות.הרב בני נשלח ע"י הרצי"ה קוק זצ"ל, לשמש כרב הקיבוץ שלוחות בגיל צעיר מאד, ולמעשה חידש את הרבנות הקהילתית בקיבוצים הדתיים. בהמשך לימד תורה בישיבת 'עטרת כהנים' ובישיבת מעלה אדומים, עד להקמת ישיבת 'בית אורות' בשנת ה'תש"ן.

הרב בני, הקים עם הרב חנן, את ישיבת בית אורות על הר הזיתים, כניסיון ליצור בית מדרש חדשני שהדגש בו יהיה על יצירה. החזון היה להעמיד לימוד מעמיק בכל מקצועות התורה, כבסיס לבית מדרש לנבואה. הרב בני, ערך והוציא לאור את פירוש הראי"ה קוק על רבות ממסכתות התלמוד במסגרת המכון שייסד, ”טוב רואי”, כדי להעצים את השפעת תורת הרב על עולם התורה כולו. כמו כן הקים יחד עם אשתו, אמונה, את הוצאת הספרים 'ספריית בית אל', על מנת לעודד יצירה ערכית ולפתח אמירה תרבותית תורנית.

הרב בני היה ממנהיגי תנועת "זו ארצנו". "זו ארצנו" היה ארגון פוליטי אשר הוקם בחודש יולי 1994 מתוך כוונה ליצור גל מחאה ציבורי נרחב נגד יישום הסכמי אוסלו. "זו ארצנו" בחרה ונקטה במחאה אלטרנטיבית בדמות מרי אזרחי בלתי אלים. להשקפת חברי "זו ארצנו", התנגדות זו הייתה מימוש מתבקש של דמוקרטיה מתגוננת, שהרי הממשלה בראשות יצחק רבין מתנהלת כדיקטטורה המסרבת לתת ביטוי גם למתנגדיה.

הרב בני יזם את "היוזמה הישראלית" מה שטוב לישראל, תכנית אלטרנטיבית לשלום אזורי. בפתיחה לתכנית הוא כותב: "לא טעינו בשאיפתנו לשלום, טעינו בדרך. אנחנו חייבים לבחון מחדש את הנחות היסוד שלנו, להבין היכן טעינו, ולעשות את הדבר הנכון. אני מבקש שתצטרפו אלי לחשיבה חדשה. ללמידה מן הטעויות שלנו, ולקריאה חדשה של המפה האזורית – קריאה המוליכה לתקווה חדשה ואמיתית, לשלום ולשקט: היוזמה הישראלית.

לשם כך, אנו צריכים לצאת מהקבעונות הישנים: לא "מדינה פלשתינאית", לא "שטחים תמורת שלום",לא "חיזוק" ערפאת או אבו-מאזן. ישראל צריכה להציג יוזמה מדינית משלה, המושתתת על התלכדות האינטרסים של ישראל ושל שכנותיה ומובילה בצורה ריאלית

 

לשלום ולשגשוג של האזור כולו. היוזמה הישראלית מציעה פתרון אזורי, אנושי, צודק וישים לצרכים האמיתיים של הצדדים. שיקום כולל ומלא של כל הפליטים - ומפה חדשה ופשוטה, שבה הריבונות הישראלית נמשכת עד הירדן וממלכת ירדן היא הבית הלאומי הפלשתינאי."

הרב בני היה נשיא הIIACF.IIACF - International Israel Allies Caucus Foundation ("הקרן הבינלאומית לשדולות חברי פרלמנט אוהדי ישראל") הוא ארגון גג של שדולות פרו-ישראלית הפועלת בבתי הקונגרס האמריקניים, הפרלמנט האירופי ובפרלמנטים אחרים ברחבי העולם. משרדי הארגון ממוקמים בוושינגטון, בריסל וירושלים. מטרות הקרן הן לרתום את הפרלמנטים השונים והממשלות ברחבי העולם לתמיכה בישראל, לתאם ביניהם את הסיוע לישראל וביצוע של יוזמות משותפות ואחידות בעזרת קידום ושיתוף תקשורת ומידע בין חברי פרלמנט ומחוקקים.

הרב בני הצליח ליצור שפה וכלים מעשיים חדשים, על בסיס תפיסתו התורנית, ולהשפיע על המציאות  במעגלים רחבים מאד. הרב בני בפועלו בבית המדרש, וביציאה ממנו לחיי ההנהגה הציבורית מהווה מודל לחיבור בין העולמות ולרלוונטיות של התורה להנהגת המציאות. דמותו, משמשת לנו מקור השראה, ליצירת הנהגה ישראלית יהודית שורשית, אנו שואפים להמשיך בדרכו, ולגדל מנהיגים אמיתיים לאומה.

ישיבת בית אורות - הר הזיתים, ירושלים